אוטיזם הוא רצף שלם של הפרעות, המאופיינות בקושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, יחד עם טווח מוגבל מאוד של תחומי פעילות ותחומי עניין.

הרצף האוטיסטי (PDD) מתבטא בכך שברמות נמוכות של אוטיזם יכולה להתקיים מידה מסוימת של תקשורת, ואילו ברמות הגבוהות, התקשורת אינה אפשרית בכלל – הלוקה בתסמונת אינו מתקשר ואינו רוכש שפה או תחליפי שפה בכלל. בין נקודות הקיצון על הקשת האוטיסטית, נמצאות אינסוף אפשרויות של ביטוי לאוטיזם.

אוטיזם – תסמינים

אוטיזם קלאסי הוא לקות נוירולוגית המשפיעה על צדדים שונים בהתפתחות. אנשים הלוקים באוטיזם זה, אינם מסוגלים לתקשר עם העולם בצורה הרצויה. הם סובלים מכשלים בהבעה מילולית ורגשית, הפרעות חמורות בדיבור, התנהגות חזרתית על פעולות, בעיות בקואורדינציה ורגישות רבה למגע. סימפטומים של אוטיזם מופיעים כבר בשלוש השנים הראשונות של החיים וניתן לאבחן אותם בדרכים שונות. אוטיזם קלאסי מכונה גם בשם "תסמונת קנר".

לפניכם מספר תסמינים אפשריים המיוחסים לאוטיזם: התינוק אינו מבצע מחוות המאפיינות תינוקות שני שנה, אינו מצליח למלמל (התנהגות שמאוד אופיינית לתינוקות) או ללמוד ולו מילה אחת גם בגיל 16 חודשים, בגיל שנתיים הילד עדיין אינו מסוגל ליצור משפטים בעלי שתי מילים, כאשר קוראים בשמו הוא אינו מגיב, קשר עין הוא מסוגל ליצור לשניות בודדות בלבד ונדמה כי הוא סובל מבעיות שמיעה.

אוטיזם כפי שאתם יכולים להבין קשור בעיקר לבעיות תקשורת מילולית, אך גם בתחום התקשורת הלא מילולית קיימים כשלים רבים. כפי שידוע לכם תינוקות בריאים נוהגים לבהות באחרים, מסובבים ראשם אחר קולות שמשמיעים להם, נוהגים לחייך ועוד. תינוקות הלוקים באוטיזם, מתמקדים בעקר בחפצים, הם כמעט ולא מצליחים להגיב לסביבתם ואינם מצליחים ליצור קשר עין.

ילדים הלוקים באוטיזם אינם מצליחים לפרש בזמן אמת את התגובות הרגשיות שמובעות כלפיהם, למשל: הם אינן מבינים מחוות גופניות המעידות על רצון לחבקם ולכן אינם מגיבים לכך.

מבחינה רגשית, סובלים אוטיסטים מחוסר יכולת של שליטה ברגשותיהם. הם יכולים להתנהג בתוקפנות כלפי אנשים מבלי שיש להם סיבה לכך ויכולים לחוות תסכול וכעס במינונים גבוהים גם ללא סיבה נראית לעין.

אלימות אף היא תסמין רווח והיא מופנית כליהם וכלפי הסובבים אותם. יש להבין כי בעיות התקשורת החמורות שאוטיסטים סובלים מהן אינם מעידות כלל על בעיות בתבונה או חוסר מודעות. הכשלים הם בתגובה ולא בקליטה.

ניתן לתקשר עם אוטיסטים באמצעות דיבור "שירי". משפטים הנאמרים להם באינטונציה שירית מרגיעות אותם. הסיבה לכך היא רגישותם הגבוהה לצלילים.

ילדים הלוקים באוטיזם נראים רגילים לחלוטין, הם שולטים באופן מצוין בגופם, אך תנועתיות חזרתית שהם לוקים בה יכולה להרחיק מהם ילדים אחרים.

התנהגות חזרתית היא סממן רווח מאד אצל אוטיסטים. הם יכולים למשל לבלות שעות רבות בציור קווים, או סידור של צעצועים. ההתנהגות העקבית גורמת להם להגיב ברוגז כלפי כל פעולה חדשה שהם צריכים לעשות ושפוגעת ברצף הזה. שינויים בזמני ארוחות, הליכה וכל שינוי תבניתי הסדר היום יכול לגרום להם תסכול רב.

תופעה מעניינת שמאפיינת אוטיסטים היא היכולת שלהם ללמוד באופן דקדקני ובמיוחד נתונים שונים כמו זמני רכבות, סדרות של מספרים, תכונות מדעיות של אובייקטים שונים ואף יצירת מוסיקאליות.

אבחון אוטיזם

לצערנו לא קיימת עדיין כל בדיקה גנטית שיכולה לאבחן אוטיזם, למעשה כל מערך האבחון נעשה באמצעות בדיקת כישוריו של התינוק. למרות זאת, במקרים קודמים של אוטיזם במשפחה, ניתן להעריך את הסיכויים ללידת ילד אוטיסט, ובכך להקים ובצע את האבחון בחודשים הראשונים לחייו. אבחון אוטיזם נעשה באמצעות תרגילי תקשורת הכוללים שימוש בדמיון ומשחקים, תצפיות על התנהגותו, מבדקים פסיכולוגים, מעבר על ההיסטוריה הקלינית של הילד ועוד.

מומחים המאבחנים אוטיזם משתמשים בגישה תומכת ואמפאטית, מגיבים לכל יוזמה של הילד ומעודדים כל תגובה מינורית ככל שתהיה. יש לקחת בחשבון כי תהליכי האבחון מתבצעים בסביבה שאינה מוכרת לילד, כך שקשה לצפות בהתנהגות אופיינית כפי שהיא מתרחשת בביתו.

לאחרונה, פורסמה תגלית חדשה העוסקת באבחון אוטיזם בגיל צעיר. חוקרים ממכון וייצמן ומאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מצאו סמן ביולוגי שיכול לאבחן אוטיזם בקרב תינוקות. האבחון נעשה באמצעות בדיקה מיוחדת – fMRI  הבודקת אפשרות לסנכרון נמוך בפעילות המוח אצל התינוקות (דבר שמעיד על אוטיזם).

כבר בגיל צעיר קיימים סימנים שיכולים להעיד על צורך בעריכת אבחון על ידי מומחה כגון ילד שאינו מצביע (בסביבות גיל שנה), לא יוצר קשר עין, לא מאותת על רצונותיו, מגיב באופן מוזר לגירויים חושיים שונים, אדישות לפרידה מההורים וקושי ליצור חברויות, העדר יכולת חיקוי ומשחק, העדר התפתחות שפתית, ותנועות גוף משונות. במקרים מסוימים ניתן להפעיל ביטוח סיעודי לעזרה בטיפול. בנוסף, ניתן להתייעץ עם רופא מומחה לשם קבלת חוות דעת רפואית.

התמודדות עם אוטיזם

אוטיזם, כאמור, הוא אחד התסמונות הנכללות בספקטרום האוטיסטי, ביניהן תסמונת רטתסמונת אספרגראוטיזם סוואנטועוד. התמודדות הורים עם גידול ילד אוטיסט מצריכה כוח נפשי וריגשי להבנת צרכיו של הילד. הטיפול בילד עם אוטיזם חייב להיות תואם לקשיים ולצרכים הספציפיים המאפיינים את ליקוייו, בכל שלב התפתחותי. קיימת הסכמה שכדאי לאתר אוטיזם כמה שיותר מוקדם על פי הסימנים שצויינו, כדי להתחיל התערבות טיפולית בהקדם האפשרי.

ההתערבות הטיפולית נעשת לרוב במסגרות חינוך מיוחד לאוטיזם שכוללות הגנה, טיפולים התנהגותיים במטרה להפחית התנהגויות לא רצויות, טיפולים לקידום יכולות תקשורת וטיפול באומנות. בדרך כלל הטיפול ניתן בצוות רב מקצועי הכולל פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת.

קיימות מספר שיטות נפוצות לטיפולים אינטנסיביים ביותר (כ-30-40 שעות טיפוליות בשבוע), הדורשות מעורבות רבה של ההורים, ביניהן מודל DIR, שיטת son-rice ורכיבה טיפולית על סוסים. השיטה הנפוצה ביותר היא ABA המושתתת על עקרונות בסיסיים של למידה ועיצוב התנהגות.

דרך נוספת להתמודד עם הפרעות התנהגות של ילדים אוטיסטים, נעשית באמצעות תזונה נכונה. 90% מהילדים האוטיסטים סובלים מהפרעות אכילה ומאכלים רבים אשר צורכים ילדים הלוקים באוטיזם מכילים סוכרים וחלבונים אשר מחמירים את תופעות ההתנהגות, לכן חשוב מאוד להקפיד על תזונה אשר תתאים לילדים ולא תחמיר את התסמינים של אוטיזם. כמו ניתן להיעזר שירותיה של אגודת אלו"ט, המספקת להורים ולבני המשפחה מסגרות טיפול, מידע על זכויותיהם של הלוקים באוטיזם ועוד.

רבים מבעלי האוטיזם משתלבים במסגרות תעסוקתיות, כאחד האדם. תסמין החזרתיות המאפיין אותם, גורם לכך שהם מבוקשים ומחוזרים על ידי חברות הייטק בתחומים של בדיקת תוכנות. להרחבה: חברות הייטק מעסיקות אוטיסטים כבודקי תוכנות

נלקח מתוך https://www.autism.org.il/

לוגו

 

 

ביה"ס ממ"ד דקלים ירושלים

dekalim.school@gmail.com